סוגי פינות אוכל

כיום ניתן לכתת את הרגליים בין אינספור חנויות רהיטים שמציעות אינספור וריאציות של פינות אוכל, מקומיות ומיובאות, ועדיין לא לשבוע. שולחנות עגולים, מרובעים, אליפטיים, מחומשים, משושים, מתומנים, ואפילו משולשים. משולחנות ל-5 ועד כאלה שנפתחים ומסוגלים לארח גם 20 איש. מעץ, מדמוי-עץ, ממתכת, מפלסטיק ומזכוכית, ושילובים שלהם. עם כיסאות בהמוני צורות וריפודים. יחד – השולחנות והכיסאות – מותאמים לכל סגנון עיצוב, מכפרי ועד מודרני, מהייטקי ועד לקלאסי.

בסופו של דבר, פינת האוכל היא אחד המקומות הבולטים ביותר לעין – היא נראית גם מהסלון וגם מהמטבח – ולפיכך אמורה לענות לא רק על גורמים פונקציונליים (מספר סועדים, שטח השולחן בהתאם לחלל) אלא גם על גורמים עיצוביים ולשדר נראות המתאימה לסגנון בעלי הבית ותפיסותיהם. בנוסף, היא אמורה לענות על אותו קו עיצובי המוביל את הבית כולו.

איך בוחרים פינת אוכל

כאמור, פינת האוכל נועדה לשרת באופן מודולרי את צורכי הבית – מהמשפחה המצומצמת ועד לאירוח מרובה משתתפים. לפיכך יש לבחור בצורת השולחן המתאימה לחלל החדר, וגם תואמת את הקו העיצובי הכללי של הבית. היות שכיום ניתן לבחור בשולחנות נפתחים מרהיבים – הנסגרים לגודל קטן (למשל, 1.30X1.30 מ’ שנפתח לאורך 3.30 מ’) – מומלץ לשמור מצד אחד על השולחן האינטימי למספר סועדים קטן, לעומת שולחנות מוארכים שאינם נסגרים ועלולים ליצור ניכור במקרה של מספר מועט של סועדים.

היות שההארכות של השולחן הן מודולריות (למשל – 4 הגדלות, כל אחת של חצי מ’), הרי שניתן להגדיל ולהקטין את השולחן בהתאם לצורך, וכך להבטיח את קשר העין בין הסועדים. הרי לא תשחקו פוקר בשולחן מוארך, ועדיף לקיים את סדר פסח עם הדודה מקנדה ובני משפחתה בשולחן נפתח מעוצב מאשר לחבר כמה שולחנות בגדלים שונים שהכוסות עלולות ליפול ביניהם.

והיות שפינת האוכל אמורה להחזיק מעמד שנים רבות, הרי שיש כמה כללי אצבע לבחירתה:

* אם בחרתם בשולחן נפתח – כדאי שהוא יהיה עשוי מעץ משובח מלא, לא מסיבית (ר’ בהמשך פירוט סוגי העץ הפופולריים).

* הבטיחו שמנגנון הפתיחה, העשוי מתכת, יהיה מאיכות טובה. הוא אמור לגרור את לוחות העץ ולהחזיק אותם על כתפיו שנים ארוכות. יש הבדלים גדולים בין מנגנון אחד למשנהו. בררו בחנויות האיכותיות איזה מנגנונים הם מציעים. ההבדל הכספי שווה את הנוחות והאיכות.

* אל תשכחו להציץ מתחת לשולחן – הרגליים הן חלק בלתי נפרד מהעיצוב ומהנוחות. העיצוב – כשאתם יושבים בסלון אתם תראו אותן. לכן עדיף שלא יהיו מאסיביות מדי, ובזמן קיפול – שישתלבו לקו דק ככל האפשר. מצד שני, שיהיו עמידות למשא שאותו הן נושאות גם בשולחן פתוח במלואו. יש רגלי עץ וברזל – כל אחד וטעמו. בנוסף, יש לראות שמיקום הרגליים לא מפריע לרגלי הסועדים.

* קלות הפתיחה והסגירה של השולחן – מנגנוני הפתיחה האיכותיים מבטיחים פתיחה קלה. הלוחות המאריכים מאוכסנים מתחת לשולחן. הם באים כלוח אחד או כלוח מתקפל שבזמן הוספה לשולחן נפתח ומוצמד ללוח שלפניו. הבטיחו שהפתיחה והסגירה לא יהיו קשות מבחינת המשקל והמנגנון.

סוגי העץ של פינות אוכל

בוק: עץ יקר המשדר יוקרה. בעל מראה כבד ונוכחות כבדה (וגם יציבות – בהתאם). עמיד מאוד בפני רטיבות, מזיקים. הגוון הכהה שלו והמסיביות שלו הופכים אותו מתאים לחללים גדולים.

אלון: בעל מראה כפרי, לבית בסגנון זה המאופיין בחמימות ובפריטי וינטג’. מראהו קליל הרבה יותר מאשר זה של הבוק. עץ קשה ועמיד לאורך זמן. יש לו שני סוגים עיקריים: אלון אירופאי/מבוקע הוא בעל גוון חום אדמה, בעל ה”עיניים” המעניקות לו מראה ייחודי. השנים רק משביחות אותו, כמו יין טוב. האלון האמריקאי הוא בעל גוון בהיר יותר מזה של האירופאי ובעל מראה נקי יותר (עם מעט מאוד עיניים).

אורן: העץ הפופולרי ביותר בישראל. יש לכך סיבות טובות: הוא דומיננטי מאוד במראה שלו, עמיד מאוד, והגוון הבהיר שלו “מאיר” את הסביבה. הוא גם יכול לענות על טעמם של כל חובבי הנוסטלגיה העיצובית (המעדיפים את החומרים ההייטקיים והקרירים יגידו שהוא מיושן).

אגוז: יש כ-60 מינים שלו, שהעיקריים – אגוז לבן, שחור ויפני. משום כך הוא מושלם להתאמה לכל עיצוב. עמיד מאוד (אך לא כריהוט חוץ). האגוז האפריקאי (לימבה) הוא בעל טקסטורה מרשימה של גוונים שונים בהירים וכהים. משום עושר הגוונים שלו הוא משמש לצרכים שונים – מבניית גיטרות ועד לדלתות כניסה; ממזנונים ועד לשולחנות מפוארים ויוקרתיים במיוחד; ממטבחים ועד למדרגות; ממיטות ועד לפריטי עיצוב. האגוז האמריקאי מאופיין בגוון שוקולד וטקסטורות פשוטות.

מייפל: עץ בהיר (לבן-בז’-צהבהב) עם פסים חומים כהים, נאה במיוחד, כשהטקסטורה הלא אחידה מעניקה לו מראה טבעי מחוספס. משום הגוון הנייטרלי שלו הוא מתאים לשילוב כמעט בכל סגנון עיצוב. עמיד, איכותי וזול יותר מאשר העצים הקשים האחרים. המייפל מתחלק לכמה סוגים: הרגיל, בעל הצורה החלקה; ה”להבה”, בעל גוונים כהים יותר; “קילטד” עם דוגמאות עץ מרהיבות; ומייפל רך, עם כתמים בגווני חום ואפור.

דובדבן: נוטה ללבן עם עיניים בגוון אדמדם-חום. מבוקש ביותר, ומשום שהוא נחשב לעץ בר-קיימא (כזה שמגיע מיערות שבהם הוא מגודל במיוחד לתעשייה) לא ניתן למצוא אותו ברשתות “עשה זאת בעצמך”, אלא רק בחנויות מתמחות. המראה היוקרתי והחמים שלו הופך אותו פופולרי כאלמנט עיצובי מבוקש לבית, למשל למדרגות, לדלתות או לחיפוי קירות.

בוקיצה (ELM): איכותי ביותר, בגוון טבעי, חזק ועמיד מאוד. מתאים לאלה שמעדיפים מראה כפרי.

שולחנות אוכל עץ בציפוי

פורמייקה: לוח העשוי משכבות נייר המחוזקות זו לזו ומהווה חיפוי דקורטיבי לכל חומר (עץ, ברזל, וכו’). היתרון שלו שבניגוד לעץ, שיכול לספוג עם השנים כתמים ומזיקים, הפורמייקה קלה מאוד לניקוי, ושיטות הייצור החדשניות שלה הופכות אותה לעמידה מאוד. בנוסף, היא מציעה שלל עיצובים שיכולים להתאים לכל תכנון ודירה. במראה אבן/גרניט/גרפיט/אלון מעושן ועוד היא הופכת כל פינת אוכל לבעלת מראה ייחודי – מכפרי-וינטג’י ועד הייטקיסטי מתוחכם.

עץ צבוע: כדי ליצור מראה עכשווי, או כזה המותאם לחלל ספציפי ולעיצוב ייחודי של הבית, כיום ניתן להזמין שולחנות אוכל צבועים בגוונים מיוחדים, כמו בטון או מתכת.

סגנונות פינות אוכל

בעלי הטעם הטוב ודאי אינם רוצים שפינת האוכל שלהם תיראה כמו עוד מאות פינות אוכל סטנדרטיות הקיימות בשוק. לפיכך, פינות האוכל המעוצבות הן הבון-טון שכולל סגנונות רבים. תוכלו למצוא כאלה שבאות בסגנון רטרו/וינטג’, כפרי, קלאסי/מלכותי (בדרך כלל מעץ כהה עם פיתוחים וגילופים), מעוצבות (בדרך כלל בלבן) בסגנון פרובאנס, טוסקנה או סקנדינבי, מודרני (שילוב של הייטק ווינטג’), או מעוצב (שולחנות מסיביים גסים).

המראה הצעיר העכשווי מעדיף למשל שולחנות ברזל עם פלטת זכוכית. הסגנון ההייטקיסטי מזכיר יותר חדרי ישיבות אבל הוא משתלב גם בפינות האוכל. באותה מידה, הסגנון העכשווי מעדיף את הפלטות הדקות מפורניר בטקסטורות גיאומטריות ייחודיות ורגלי מתכת דקות במראה אלגנטי ונקי, במקום המראה הכבד של העץ המלא. לשולחנות שכאלה יתאימו כיסאות מעוצבים במראה מודרניסטי-חללי.

רגלי שולחנות האוכל

הרגליים מגיעות בצורות ובאופנים שונים – החל מרגליים אנכיות בשני צידי השולחן, העשויות עץ גושני בכל סגנון, עבור ברגלי “עכביש” (רגליים אלכסוניות הנפגשות בנקודת אחת במרכז ויוצרות רושם של רגלי עכביש), וכלה ברגלי מתכת מכל הסוגים. 

כיסאות לפינות אוכל

הכיסאות לפינות האוכל, למרות שהם נדחקים בסולם החשיבות אחרי השולחנות, הם בסופו של דבר אלה שנושאים עליהם את משקל היושבים (ולעיתים המשקל הוא כבד מאוד), נגררים, סובלים מטלטלות ומקפיצות. לכן כדאי שכשאתם באים לבחור אותם קחו בחשבון לא רק את סגנונם – האם הוא מתאים לשולחן ולסביבה – אלא גם את עמידותם.

אבל ראשית – הם חייבים להיות נוחים מאוד, מתאימים לישיבה לא רק של כמה דקות אלא גם לאירוח מתמשך (למשל, בליל הסדר). כיסאות רבים משדרים יוקרה ונוחות, אבל הם מכאיבים לגב לאחר יותר מכמה דקות ישיבה. מכאן ההבדל הגדול שבין כיסאות איכותיים באמת, שנבנו באופן ארגונומי ותומכים בגב גם בישיבה ארוכה, לבין כאלה שהם רק יפים. אין אפס – במוצר איכותי הושקעו מחשבה, עיצוב וייצור מיוחדים. וכיסא מעולה הוא כזה שלא תרצו לקום ממנו.

עבור רבים הריפוד הוא שעושה את ההבדל. הוא בא בסוגים שונים (עור, בד, פלסטיק) ובגוונים שונים. הגוון הוא מילת מפתח נוספת בכל הנוגע לעיצוב פינת האוכל והשתלבותה במרחב הביתי. צבעים שונים יכולים להעניק נראות שונה לבית, והם יכולים להוות צבע משלים/מנוגד לגוון השולחן והקירות. מהשקט הסקנדינבי הלבן, דרך גוון כפרי וכלה באופי מודרני שבו גוונים שונים משולבים ומשלימים זה את זה – כל פינה והאופי שלה. שימו לב גם לשילוב שבין צבע הריפוד לצבע רגלי הכיסא – המשחקים ביניהם יכולים להיות משלימים או מנוגדים ולהעשיר את הנראות של פינת האוכל.  

עיצוב פינת האוכל

אחת הדרכים לרענן את הנראות של פינת האוכל היא שילוב של שולחן וכיסאות בגוונים שונים – למשל, שולחן מעץ כהה מאסיבי ולצידו כיסאות בהירים וקלילים בצורתם. יש גם מי שמוסיף נגיעות צבע של ריפודי כיסאות בגוונים שונים.

גם את הקירות של פינת האוכל ניתן לעצב בסגנון ייחודי: למשל, צביעת קיר אחד בגוונים ירוקים או חומים ואפילו ורודים ותכולים, יצירת קיר לבנים, קיר עץ, קיר בטון, וכו’.

התאורה יכולה להוסיף רכות לסביבת האכילה והבילוי המשפחתי. ניתן לרכוש למשל מנורות עשויות פורצלן המטילות אור צהבהב רך ומיוחד שיצבע את הפינה כולה בחמימות. בניגוד חד – לעיצוב הנורדי של פינות האוכל, זה שהולך על לבן, מתאימה תאורה בהירה וחזקה. האהיל עצמו יכול להיות גם הוא עשוי עץ/קש מסוגנן, או להבדיל – שנדליר רנסאנסי (אבל אהילים ומנורות הם כבר סיפור לכתבה אחרת).

לצד האלמנטים האלה אפשר, ורצוי, לעצב את הפינה באמצעות ציורים/צילומים מעניינים, עציצים וכמובן כיסוי או מפיות שולחן. אחד הטרנדים הרווחים בשנים האחרונות הוא האקלקטי – איסוף אביזרי ריהוט, ארוניות ופריטים שונים לבית מתקופות שונות. כאן השמיים (או התקרה) הם הגבול מבחינת מה שהדמיון יכול להמציא – החל מפריטי מטבח של סבתא (סיפולוקסים, כלי אוכל של פעם, שעונים ישנים), עבור במדפי ספרים מכל סוג (כולל חוברות לעיצוב מטבחים), שטיחונים מכל מין ותקופה, מדפים וחפצי ממורביליה, וכלה בפסלונים אפריקניים או רנסאנסיים.

וכאן הגענו לכלים – אלה שהם חלק בלתי נפרד מהמטבח ולפיכך גם מפינת האוכל. אם אתם בעלי הטעם שאינו חושש מנועזות עיצובית – כוסות, צלחות ואגרטלים מכסף ומזהב או זכוכית עתיקה יוסיפו טאץ’ ייחודי לפינת האוכל. הם יכולים לשכון על כוננית סמוכה או בארון שדרכו ייראו לאורחים וישמשו גם כפריט עיצובי.

בשורה התחתונה

פינת האוכל היא לא שולחן המטבח של הורינו וסבתותינו, שהיה חסר משמעות עיצובית אלא רק בעל תפקיד פרקטי. פינת האוכל של ימינו, בדירות המרווחות והמעוצבות, היא אמירה, היא סגנון, והיא חלק בלתי נפרד מהעיצוב של הבית כולו. מעבר לכך – היא דורשת איכויות אמיתיות של עמידות ולא רק נראות. לפיכך, כשאתם באים לבחור פינת אוכל – השתמשו בטיפים הללו שנתנו לכם, ואל תעגלו פינות למען החיסכון בזמן או בכסף. ערכו חקר שוק מעמיק, למדו מה יש לו להציע, השוו מוצרים וכמובן תנסו אותם. עד שתמצאו את הכיסא שלא תרצו לקום ממנו ואת השולחן שתרצו לארח עליו כמה שיותר. או-אז תנו לדמיון שלכם להשתולל וליהנות מעיצוב פינת האוכל כך שתתאים לאישיותכם, תחבק אתכם ותהנה אתכם בכל רגע שאתם יושבים בה. כך תהפכו את פינת האוכל שלכם לפינת תוכן.